מבינים אומנות גבוהה מהי: הכול על אופרה

האופרה היא צורת אמנות מרהיבה ומרגשת שמשלבת מוזיקה, תיאטרון, ריקוד, אומנות חזותית וספרות. בעודה מוצגת כאירוע חי על במה, האופרה היא חוויה רב-חושית מפתיעה שמציגה סיפורים דרמטיים באמצעות שירה קלאסית בליווי תזמורת. למרות שמקורותיה נעוצים בתרבות האיטלקית של המאה ה-16, האופרה התפתחה לצורת אומנות עולמית היא כוללת מגוון רחב של סגנונות וזרמים. רוצים לדעת הכול על אופרה, הנחשבת לתרבות גבוהה במיוחד? המשיכו לקרוא.

ההיסטוריה של האופרה

האופרה נולדה באיטליה של תקופת הרנסנס, כאשר קבוצת משוררים, פילוסופים ומוזיקאים שכינתה את עצמה "קמראטה" (Camerata) התאספה בפירנצה כדי להחיות את האידאלים של היוונים העתיקים בדרמה המוזיקלית. הם שאפו לשלב טקסט משוכלל עם מוזיקה במטרה ליצור "סגנון חדש של דקלמציה דרמטית". הראשונה מהאופרות שנשארה לנו היא "אורפאו" מאת ז'אקופו פרי, שהוצגה לראשונה בשנת 1607. מאז, האופרה התפתחה דרך תקופות וסגנונות שונים כמו הברוק האיטלקי, הקלאסי הצרפתי, הבל קנטו האיטלקי, הרומנטיקה הגרמנית ועוד. כל תקופה הביאה איתה חידושים באופן הכתיבה, הבימוי, התלבושות והתפאורה.

המבנה של אופרה

אופרה טיפוסית מורכבת משני מרכיבים עיקריים – המוזיקה והטקסט הדרמטי. המוזיקה מחולקת לקטעים שונים כמו אריות, רצ'יטטיבים, דואטים, טריו וכן הלאה. האריה היא הקטע הווירטואוזי המרכזי שבו הדמות שרה תוך ביטוי רגשותיה העמוקים והמחשבות הפנימיות שלה. הרצ'יטטיב הוא קטע מדובר שמוביל את העלילה קדימה בין האריות. מבחינת הטקסט, האופרות לרוב מבוססות על עלילות ספרותיות קיימות כמו מחזות, רומנים ואגדות עממיות. הליברטו (הטקסט של האופרה) הוא למעשה התסריט שמנחה את הזמרים, את התזמורת ואת הבמאי לאורך ההצגה. ליברטו איכותי משלב שפה יפה ודרמה מרתקת.

ז'אנרים ותת-ז'אנרים של אופרה

האופרה כוללת מגוון רחב של ז'אנרים ותת-ז'אנרים. האופרה הסרית' (opera seria) היתה הז'אנר השולט באיטליה של המאה ה-18 והתמקדה בעלילות מיתולוגיות ותוכן הרואי והגבוה. לעומתה, האופרה בופה (opera buffa) הציגה תכנים קומיים וסאטיריים מהחיים היומיומיים.

ז'אנרים אחרים כוללים את אופרת הגראנד הצרפתית (grand opéra), המתאפיינת בעלילות דרמטיות ובקרבות ענקיים, האופרה הגרמנית (Singspiel) ששילבה דיאלוג דבור עם אריות מושרות, ועוד. במאה ה-19 התפתחה האופרה הרומנטית הגרמנית דרך היצירות של מלחינים כמו ריכרד ואגנר, שהעמיד את המוזיקה כמרכיב המוביל באופרה וטשטש את ההפרדה בין אריות ורצ'יטטיבים.

סוגיות מרכזיות באופרה

אחת הסוגיות המרכזיות באופרה היא השאלה האם לתת עדיפות לטקסט או למוזיקה כמרכיב המוביל. תפיסות שונות על כך הובילו לעתים למתחים בין המלחינים לבין הליברטיסטים (כותבי הטקסט). כמו כן, שאלת התיאום והאיזון בין הזמרים, התזמורת והמרכיבים הוויזואליים היא אתגר מתמשך בהפקת אופרות. סוגיה נוספת היא ההנגשה של אופרה לקהלים מודרניים. בעבר נחשבה האופרה לתחום שמור לאליטות, אך כיום יש ניסיונות לפתוח אותה לקהלים רחבים יותר באמצעות תרגומים לשפות מקומיות, שידורים בטלוויזיה, קונצרטים ופרויקטים חינוכיים לקירוב הציבור הרחב לאופרה.

לסיכום

האופרה היא צורת אמנות עשירה ומורכבת שמציעה חוויה רב-חושית ייחודית. למרות שמקורותיה קדומים, היא ממשיכה להתפתח ולהציע עולמות חדשים לחוויה אנושית. עם עלילות מרתקות, מוזיקה מופלאה, תפאורות מרהיבות ומשחק מבריק, אין זה פלא שהאופרה ממשיכה למשוך קהלים נלהבים מכל רחבי העולם.